פסק-דין בתיק ב"ל 11292-06-13

1.       הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) בהחלטתה מיום 11.4.13 קבעה כי המערערת לא מוגבלת בניידות ומצבה לא נכלל ברשימת הנייידות.

2.         לטענת המערערת לצורך בדיקות רפואיות וטיפולים  היא נזקקת בדרך קבע לנסיעות לבתי חולים והיא מתקשה בעמידה לזמן רב ועל כן לטענתה היא זכאית לקבל גמלת ניידות.

3.         הדיון בערעור נקבע ליום 1.7.13 בפני הרשמת גרוס, בפתח הדיון ביקשה המערערת שהטענות יישמעו בפני הרשמת והתיק יועבר לאחר מכן לשופט למתן פסק דין. המערערת טענה כי אמנם  מחלתה לא תואמת את רשימת הליקויים שנקבעה לפני זמן רב, אך לטענתה למרות זאת יש להעניק לה גמלת ניידות לאור מצבה הרפואי הכללי.

4.         ב"כ המשיב טען כי התיעוד שהוצג ע"י המערערת בפני הוועדה נוגע לשלושה עניינים: סיעוד, אוסטיאופורוזיס, ו-FMF. לטענת ב"כ המשיב המערערת נבדקה ע"י הוועדה ונמצאה בבדיקת הוועדה- הליכה חופשית ללא צליעה, נמצאו טווחי תנועה תקינים במפרקי הגפיים התחתונות ולאור קביעת הוועדה טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות.

5.         לאחר דברי ב"כ המשיב בדיון ביקשה המערערת שהתיק ייקבע לדיון בפני שופט, למרות בקשתה בתחילת הדיון שהטיעונים יישמעו בפני הרשמת.

6.         הדיון נקבע בפני ליום 3.9.13, ביום 2.9.13 הודיע ב"כ המבקשת, כי הוא מונה באותו יום ע"י הלשכה לסיוע משפטי לייצוג בתיק ומאחר שיש לו דיון אחר ביום 3.9.13 ביקשו הצדדים בהסכמה לדחיית הדיון. ביום 9.9.13 קבעתי שהדיון יתקיים על דרך של סיכומים בכתב כאשר המערערת תגיש סיכומים עד ליום 9.10.13. מאחר שלא הוגשו הסיכומים ביום 28.10.13  נתתי פסק דין לאור הטיעונים בפני הרשמת והחומר המצוי בתיק, בפסק הדין דחיתי את הערעור.

לאחר מתן פסק הדין הסכימו הצדדים לביטולו, מהסיבה שהיו נסיבות חריגות ונימוקים כבדי משקל בגינם לא הוגשו סיכומי המערערת ולכן הסכימו לבטל את פסק הדין. קבעתי שהצדדים יגישו סיכומיהם בכתב.

7.         ב"כ המערערת טען בסיכומיו כי מצבה של המערערת ייחודי לאור העובדה שהיא חולה במחלות רבות, מושתלת כליה, לוקה במחלת MFM, תת משקל קיצוני, אוסטופורוזיס קיצוני, סובלת מקשיי הליכה ועמידה, ליקוי בגב המקרין לרגליים ועוד. המערערת מקבלת גמלת נכות כללית משנת 2006 ונכותה הרפואית עומדת על 82% ואי כושר 75%. התקפי ה-MFM משביתים באופן מוחלט את המערערת במשך 12 ימים לחודש. ב"כ המערערת טוען כי הוועדה לא התייחסה למסמכים רפואיים ובכלל זה למכתב מיום 2.8.12 ממרפאת השתלות בבלינסון ולפיו למערערת קושי ללכת ולעמוד על הרגליים. לאור זאת, טוען ב"כ המערערת כי היה מקום לבצע התאמה לסעיף ליקוי וכן לטענתו הוועדה טעתה שלא התייחסה לכל המסמכים.

8.         ב"כ המשיב טען שמאחר שהמערערת לא טוענת לפגימה בגפיים התחתונות אשר בשל אותה מפגימה ניתן להפעיל סעיף דומה או מותאם לסעיף ליקוי ספציפי המופיע בהסכם הניידות ולכן די בך כדי לדחות את הערעור.

9.         הוועדה הרפואית התכנסה ביום 11.4.13 וכתבה בפרק ממצאי הבדיקה הרפואית:

            א.כללי: מתלוננת על עייפות לאחר הליכה עקב מחלת FMF ומגוון הכדורים שהיא מקבלת, הליכה חופשית ללא צליעה.